קישורים:
דגשים בלימוד השיר:
בשיעור נסביר את הקשר בין התווים לאקורדים.
עובדה מעניינת היא שכל אקורד נקרא על שם צליל הבסיס שלו. כך למשל האקורד Am – נקרא על שם צליל הבסיס A, האקורד D7 נקרא על שם צליל הבסיס שלו D וכו'..
בד"כ שאנו נתקלים באותיות A , D , F ,G אנו נוטים לחשוב שהם אקורדים, אך בשיטה האמריקאית (שיטת ה A B C ) יש כפל משמעות. כך למשל כשאומרים C ייתכן שמתכוונים לאקורד C מג'ור אך ייתכן שמדובר בצליל C (הלא הוא דו).
כך יוצא שיש בלבול בין שני הדברים, אך למעשה יש קשר הדוק ביניהם. כדי להתבלבל פחות אשתמש גם בשיטה האיטלקית (דו רה מי פה סול…)
דו=C רה= D מי=E פה=F סול=G לה=A סי=B
כדי לציין שאנו מדברים על אקורד ולא על צליל בד"כ נוסיף את סוג האקורד מיד אחרי שמו למשל: דו מג'ור – האקורד C או לה מינור-האקורד Am. לפי הדרך הזאת, לא נתבלבל בין אקורד לצליל. אך בשיטה האמריקאית לעיתים אנו מזניחים את סוג האקורד כשמדובר באקורדים מג'וריים ( ללא סיומת m ).
מה הקשר ביניהם?
כל אקורד מתחיל מצליל מסויים – האקורד G יתחיל מהצליל G (סול), האקורד F יתחיל מהצליל F(פה) וכו'… כך שאם אתם יודעים היכן מתחיל כל אקורד (הצליל הנמוך ביותר של האקורד) למעשה אתם כבר יודעים באופן חלקי את התווים. כעת רק נותר לשנן את ההקבלה בין השיטה האיטלקית לשיטה האמריקאית ולזכור היכן הם נמצאים על צוואר הגיטרה.
